מאמרים

להצליח/לא להצליח...להצליח/לא להצליח... האם אני אעז?


 

החיים בכלל, אבל החיים המודרניים בפרט, דורשים מאיתנו להצטיין. בעבודה, בהורות, מבחינה כלכלית, בחיי החברה, במראה שלנו ועוד. הצטיינות זו היא פעמים רבות בסיס להתקדמות מקצועית, כלכלית וחברתית שלנו. ניצנים של תפישה זו (ולעתים כבר יותר מזה) ניתן לראות כבר בגיל הגן, כאשר הורים רבים מודדים את פעילויות הילדים על פי אמות מידה ל הצלחה עתידית. מראש, הצורך להצטיין שם עלינו לחץ לא פשוט. ראשית, כיוון שאיננו מסוגלים להצטיין בכל כך הרבה תחומים של החיים. וחשוב לא פחות, לא תמיד אנחנו רוצים או מעזים להצטיין. 
מה זאת אומרת לא מעזים להצטיין? הרי אם אני יכולה, בוודאי ארצה להצטיין ולהצליח. לא? אז זהו...שלא תמיד. להצטיינות,ולהצלחה, באופן עקרוני, יש רווח גדול עבורנו- סיפוק עצמי, משוב חיובי מהחברה, תמורה כלכלית או חברתית, ועוד. אז מדוע שלא ארצה...?
רוב הזמן אנחנו מנוהלים על ידי התת- מודע שלנו, ולו יש דרכים מורכבות לפעול. אותה הצטיינות והצלחה יכולה להיתפס על ידינו, באופן בלתי מודע או מכוון, גם כאיום. איום על האופן בו אנו תופסים את עצמנו, ושעל פיו אנו מתנהלים. כאשר אנו מצטיינים ומצליחים, ואף יותר – כאשר אנו נמצאים במקום בו אחרים שומעים עלינו, לומדים מאיתנו- אנו מתבלטים, נמצאים בעמדה בה אנו 'מאירים החוצה'. כלומר, יוצאים מהמאורה הפרטית שלנו, מתבלטים מעל או החוצה מהכלל ומאירים את הדרך לאנשים אחרים, המסתכלים עלינו. תוך כדי כך אנו חושפים את אמונותינו, ערכינו, דעותינו ודרכי הפעולה שלנו. 
מקום זה, למשל עבור אנשים אשר בתוכם פנימה אינם מאמינים ביכולותיהם ובסגולותיהם- יכול להיתפס כמאיים. אם כילדים, למשל, העזנו להיחשף ולשתף את חברינו במחשבות או רגשות שלנו, וזכינו ללעג- אנו עשויים להסיק מכך שעמדה זו מסוכנת מדי עבורנו. או אם חווינו מקרה בו חבר/ה שלנו הושמו ללעג כאשר העזו להציע משחק חדש ולא מוכר, או דעה שונה, או כאשר הצביעו בכיתה ונתנו תשובה למורה אשר זכתה לתגובה צוננת/לועגת/לא הולמת מהמורה ו/או הכיתה- אנו עשויים להסיק כי יוזמה שכזו הינה דבר מסוכן לעצמי שלנו. או אף בגיל מבוגר יותר- הצגנו מצגת/ הרצאה /יוזמה בפני אנשים אחרים אשר לא זכתה להצלחה בה- אנו עשויים לחשוש להתבלט כך שוב. 
קיימת גם סוגיית הערכים האישיים, המשפחתיים והחברתיים-לאומיים. הערכים האישיים הינם אותם אמונות, קודים ודרכי התנהגות המתאימים לאופן בו אני תופשת את העולם ומאמינה שכך יש לנהוג. הצלחה, התבלטות והאפשרות 'להאיר החוצה'- יכולה להתאים או לא להתאים לאותם ערכים. בהתאם לכך אעז או לא אעז לפרוץ החוצה. הפריצה החוצה מעמידה אותי במקום בו אתבלט, אך אהיה גם חשופה לביקורת. פחד זה יכול לגרום לי להירתע מהחשיפה (לדוגמא אם נתקלתי בחוויות ילדות כמוזכרות למעלה), הוא יכול לגרום לי ליצור לעצמי דימוי פנימי וחיצוני של 'ביישנות' ו 'אני לא כזו ששמה את עצמי בחזית הדברים', גם כאשר אני כמהה להצלחה, אבל לא מוכנה לשלם את המחיר.
הערכים המשפחתיים 'מוכתבים' על ידי המסרים שקלטנו בילדותנו בבית, במשפחה, במשפחה המורחבת או לעתים בחברה סגורה יחסית- כגון קיבוץ/קומונה/שבט. ערכים אלה משותפים לאנשים החברים באותה קבוצה, וחריגה מהנהוג יכול להיחשב כלא מוסרי/ראוי/מקובל. אם, לדוגמא, גדלתי בבית בו האתוס המקובל הוא של צניעות, שיתוף ושוויון- יתכן שאחשוש באופן בלתי מודע מהתבלטות כיוון שדבר זה עשוי להיתפס כ 'לא אתי' בקוד המשפחתי בו כולנו שווים. כך, למשל, אני עשויה 'לחבל' בהצלחות אפשריות- כלכליות, אקדמיות וכד' - כיוון שהצלחה כזו תבליט אותי מעל הכלל, ודבר זה יתנגש עם הקוד שהפנמתי. אני עשויה לא להיות מודעת כלל לאפשרות זו, ולא להבין מדוע אני לא מצליחה, בזמן שלמעשה אני חוששת מההצלחה כיוון שתוצאתה תהיה התבלטות. המחיר של ההתבלטות גדול עבורי מרווח ההצלחה. וכמה שדבר זה ייראה משונה אולי- סוגייה זו קיימת אצל אנשים רבים המפחדים מהמחיר של ההצלחה. 
ישנן גם חברות בהן, לדוגמא, נשים אינן מקבלות עידוד להביע דעה עצמאית וחופשית, להתקדם, להאיר החוצה ולהנהיג. בחברה כזו, אישה עשויה לפתח פחד להעז ולהאיר את הדרך לאחרים כיוון שההצלחה עשויה להביא בעקבותיה נידוי. 
וישנם הערכים הלאומיים. ומבלי לפרט, ניתן לראות כיצד קונפליקטים אישיים וחברתיים נוצרו על ציר הזמן בין תקופת הקמת המדינה, הצנע, המלחמות, ההתברגנות והאינדיבידואליזם של היום – כאשר אלה מתווים את הערכים החברתיים-לאומיים אל מול רצונות, שאיפות ופחדיו של הפרט. 
הפחדים וה"מסקנות" שמניתי יושבים להם בנחת בתוך התת-מודע, אותו חלק של עצמנו השולט בכ-95% מפעולותינו. בו מאוחסנים הרגלינו הרגשיים ודפוסי הפעולה ההרגליים שלנו. הרגלים הינם למעה ערכים אשר הוטמעו לדרגת מחשבה-פעולה. התת-מודע, ההרגלי, נוטה להעדיף את ה 'שד שהוא כבר מכיר', גם כאשר בחירה זו נמצאת בעוכרינו. לעתים הוא אף יכשיל אותנו כאשר ננסה לפעול בניגוד ל'חוכמה' שהוא כבר צבר. לדוגמא, אם החלטנו לפתוח בקריירה עצמאית, לאחר שנים בהן הצטיינו (או לא) בעבודתנו השכירה, ואנו רוצים לשווק את עצמנו ואת העסק שבנינו. לעתים קרובות אנו יודעים בדיוק מה עלינו לעשות בשביל זה- לפרסם את עצמנו באמצעי הפרסום הדיגיטאליים, לבנות אתר אינטרנט, בלוג, מדיה חברתית וכד'. הומלץ לנו אפילו להעלות סרטון לרשת, והובטח לנו שכך נקדם את העסק שלו ונצליח טוב יותר. אנו כבר יודעים מה עלינו לעשות וכיצד לפעול, אבל "איכשהו"- הפעולות שעלינו לעשות נדחות שוב ושוב. תמיד, כביכול מסיבות טכניות מוצדקות. אנחנו "רק מסיימים משהו בתוכניות כדי שהכול יהיה מושלם", "לא יכולים כרגע כי בדיוק יש...", "מחפשים עוד שלוש הצעות מחיר" ושלל סיבות אחרות, אשר לעתים קרובות מסמנות (לעתים רבות ברור יותר עבור אחרים לפני שעבורנו) כי בעצם אנחנו מפחדים לשים את עצמנו בחוץ, לפרסם ולשווק את עצמנו, לומר בגלוי לאנשים שכדאי להם לעבוד איתנו כי אנחנו טובים/טובים יותר/הטובים ביותר (בחרו את האפשרות המתאימה למוכנות שלכם להתבלט...). כאשר מחיר הפחד להאיר החוצה נדמה לנו כגבוה ממה שנרוויח מההתבלטות- אנו נשתדל להימנע, גם מהצלחה. 
מה עושים?
הצעד הראשון בשינוי הינו צעד המודעות. שינוי דפוס חשיבה-פעולה כזה דורש מאיתנו ראשית מודעות. באופן עצמאי, או בעזרת מטפל או מנחה אנחנו יכולים לזהות את הדפוס שלנו, כפי שהוא משתקף בדפוסי הפעולה והחשיבה שלנו בהווה, או כאלה בהם השתמשנו בצמתי חיים חשובים (או אפילו בהזדמנויות קטנות) בהם יכולנו להאיר החוצה, ולא העזנו, נמנענו.
הצעד הבא יכול להיות הניסיון לזהות היכן זה התחיל, מה היה המאורע הספציפי שאני זוכר/ת כרגע בו חוויתי את הפחד להאיר החוצה. משם ניתן לנסות להיזכר באירועים נוספים, ו/או מוקדמים יותר, אפילו המוקדם ביותר. עכשיו, כשאנחנו נמצאים בטריטוריה ספציפית יותר, בה ניתן להתחבר לרגשות וזיכרונות ספציפיים- ניתן להתחיל לפעול, למשל בשיטת EFT, לשחרור המחסומים הרגשיים אשר נוצרו וחוסמים אותנו בדרכנו להאיר את העולם: הפחד שילעגו לנו, הפחד להיות שונה, הפחד לדבר לפני כולם, הפחד שמה שאגיד אינו טוב מספיק. בהתאם למצב, ניתן גם לשחרר את האופן בו אנו חים כלפי הערכים האישיים, משפחתיים וחברתיים אשר אנו חשים כי הם חוסמים אותנו מחד, אך מאידך אנו מתקשים להיפרד מהם כי מחיר 'הבגידה' מרגיש לנו כבד מדי.
למכירים את שיטת EFT - טכניקות טובות לשימוש כאן הן "טכניקת הסרט" או "טכניקת הסיפור", הנלמדות בסדנאות וקורסים בשיטת EFT, אך גם תיפוף 'רגיל' יכול להפיק תוצאות מצוינות. 
ניתן להשתמש במשפטי הפתיחה בתבנית כגון:
  • "למרות הקושי שלי להאיר החוצה/להיחשף/להתבלט- אני מקבל את עצמי ומכבד את האופן בו אני חש כרגע".
  • "למרות הקושי שלי להאיר החוצה/להיחשף/להתבלט, בעקבות אותו מקרה בו בכתה X כולם צחקו ממני כי הצעתי ש...- אני מקבל את עצמי ומכבד את האופן בו אני חש כרגע".
  • "למרות הקושי שלי להאיר החוצה/להיחשף/להתבלט, בעקבות אותו מקרה בו בכתה X כולם צחקו ממני כי הצעתי ש...והרגשתי מטופש/נעלב/נלעג( וכד') - אני מקבל את עצמי ומכבד את האופן בו אני חש כרגע". 
  • "למרות שאני חש/ה שקשה להתבלט ולהצליח כיון שגדלתי בבית בו הצלחה (כספית) נחשבה לדבר לא מוסרי ואפילו מגונה, אני מקבל/ת את האופן בו אני חש/ה כרגע, את הקושי שלי ללכת כנגד הערכים של משפחתי ומכבד את הקושי שלי כפי שהוא".
משפטי התזכורת במהלך התיפוף יכולים להתחיל, לדוגמא, מ "הפחד להתבלט" ולהתפתח בהדרגה לתיאור המקרה או רק לרגשות שעלו-

 

  • "זה הרגיש מטופש כל כך"...
  • "כולם צחקו עלי..."
  • "נשבעתי שיותר אף אחד לא יצחק עלי",
  • וכל תוכן רלוונטי אחר.

 

כמובן שעל כל אחד להתאים את התוכן לדבר הספציפי ולמקרה המסוים עליו הוא עובד.
בהצלחה!

אני מקווה לפגוש את קרני האור שלכם בדרכי. כולנו זקוקים לחסד, וגם לאור בדרכנו. אני יכולה להעיד שלעבודה על הפחד להתבלט יש ערך אדיר לתחושת העצמי, ויש לה השפעה על דפוסי החשיבה ואפילו הפעולה שלנו.

 

להצליח/לא להצליח...להצליח/לא להצליח... האם אני אעז?
Share
 
 
 
  "גם אצלכם לא כל הימים מתחילים נפלא? קמים עייפים, לחוצים ובלתי מרוכזים? רוצים נורא להרגיש טוב עם עצמכם והחיים, אבל איכשהו זה לא מצליח?
הורידו את ספרון המתנה שהכנתי לכם, וקחו לעצמכם 5 דקות בלבד, ולא תאמינו כמה מהר ובקלות אתם יכולים להרגיש מרוכזים, רגועים ואנרגטיים יותר ליום שלפניכם. להורדה - מלאו את פרטיכם בטופס ההרשמה, ומייד תוכלו להוריד את הספרון שיעשה לכם את הבוקר."

מאמרים

© כל הזכויות שמורות מילכה ליאון | החופש לבחור | המרכז ללימודי שיטת EFT

Tivonet

a>