מאמרים

ס...סל...סליחה...סלחתי! מתנה מלב אל לב



"הסליחה" הינה נושא טעון, המובן באופן שונה על ידי אנשים שונים. 

 

באופן המיידי, רובנו נוטים להתפתות ולחשוב שהסליחה שלנו נועדה עבור האדם האחר, זה שפגע בנו. לא? 

אאחחח...ואיזו עמדת כוח שזה נותן לנו.

אבל הסליחה, באמת, נועדה עבור אדם אחר לגמרי. 

היא נועדה עבור עצמנו.

 

יש הרואים בסליחה דרך "לפטור"  מאשמה על דבר שנעשה- על ידינו או על ידי אדם אחר.  

עמדה זו ראויה לברכה, על שהיא מזמנת סליחה, אך העוקץ הנמצא בתוכה הוא העמדה השיפוטית הנמצאת בבסיס גישה זו.

 

הסליחה אינה "שחרור" האדם שפגע בך מאשמה, אלא שחרור של עצמנו. רעיון זה מבוסס על ההבנה שעל מנת לחיות את חיינו שלנו כפי שהיינו רוצים,עלינו לשחרר את עצמנו רגשית מהכבלים שכובלים אותנו, כגון רגשות הטינה, הכעס ותחושת הפגיעה, בגינם איננו סולחים. הסליחה היא אמירה שאיננו רוצים או מוכנים יותר לשאת את משא הרגשות השליליים שלנו. היא אינה מיועדת בהכרח לאחר, ואינה מחייבת שיהיה נוכח. היא יכולה, ורצויה מאד, כשהיא נאמרת לאחר, וזו אחת ממטרות יום הכיפורים, אך היא יכולה להיות גם טקס פרטי ואישי. בשיטות הריפוי האנרגטי, ישנן תפישות שהריפוי המלא אינו ייתכן ללא סליחה, וכי רק בעזרתה נשחרר את האנרגיות השליליות הפוגעות בנו. בגישות אלה, כאשר אנו סולחים לאחר, ויוצרים ריפוי, הריפוי קורה תמיד לפחות בשניים. כלומר, האדם האחר, יירפא גם הוא, אף אם לא סלחנו לו בפומבי.

 

הסליחה הינה גם הנכונות לשחרר את הקשר למעשה שנעשה, שפעמים רבות מהווה מעין "תירוץ" להמשיך ולהרגיש רגשות של פגיעה, עלבון, כעס וטינה כלפי אדם שפגע בנו, או בושה אשמה והלקאה עצמית- כלפי עצמנו. רגשות אלה הופכים להיות דפוסים של הרגל, רגשות של הרגל, ושם הם מתקבעים ב"מחסן ההרגלים" הגדול ביותר, ששמו : תת-מודע.

 

כל רגש שאנו חשים כלפי אחרים- אנו חשים גם אל עצמנו. כשאנו אוהבים אחרים- אנו אוהבים גם את עצמנו. ולהפך, כשאנו כועסים על אחרים- אנו כועסים גם על עצמנו- על שהרשינו לאחר לפגוע בנו/על שלא עמדנו על שלנו/לא הגנו על עצמנו, ועוד. מתוך רגשות אלה מתפתחות הבושה, האשמה והרגל ההלקאה העצמית. לכן, כוחה של הסליחה כה גדול, כיוון שכשאנו סולחים לאחר- אנו סולחים גם לעצמנו, ולהפך. הסליחה לעצמנו מאפשרת לנו את המרווח הפנימי לסלוח גם לאחר.

 

אני אוהבת להסתכל על הסליחה דרך עיקרון תנועתי אותו רכשנו כולנו ופיתחנו בשנת החיים הראשונה שלנו.  עיקרון זה נמצא בבסיס כל תנועה שלנו, והוא מופיע כרצף, המורכב משישה שלבים. הרצף הינו התפתחותי, ומאפייניו הם תנועתיים, אך בעיקרם הם מאפייני רגש וחשיבה לא פחות מתנועה. הרצף מתחיל מהתמסרות (=שחרור המשקל וקרקוע= חיבור bonding) אל דחיפה (המאפשרת נפרדות, מבלי לאבד קשר עם הדבר ממנו דוחפים, כגון הקרקע) אל הושטה (= יציאה אל העולם שמחוץ לי) שמתוכה מגיעה התפיסה (=אחיזה בדבר על מנת לייצב, החזקה, תפישה של רעיון) משם מגיעה משיכה (=הבאת הדבר אלי או משיכה של עצמי אל הדבר) ולבסוף שחרור (= עזיבת הדבר על מנת לנוע הלאה לדבר הבא). הסליחה, עוברת דרך כל השלבים, וכדי להתממש היא דורשת להגיע אל השלב האחרון, אל הנכונות לשחרר ולעבור הלאה. זהו שלב שיש בו הקלה רבה, אך דורש אומץ, כיוון שהדבר בו אנו אוחזים גם מייצב אותנו, ועל ייצוב זה- בין אם מועיל או "משענת קנה רצוץ"- קשה לנו לוותר.

 

הסליחה לעצמנו מאפשרת לנו לשחרר רגשות אשמה, בושה, צער, המכבידות על ליבנו הפיזי ועל ליבנו הרוחני, זה של "ואהבת בכל לבבך", אך גם מהוות חלק ממה שאנו מזהים כ'עצמנו'. השחרור של זהות זו יכול להיות מפחיד, אך כשמעזים- השחרור הוא מתנה אדירה לעצמנו. אי אפשר להגזים בחשיבות הסליחה לריפוי גוף-נפש. 

 

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהוספתי לתיפוף EFT שלי את הביטוי "סולחת לעצמי". השינוי שזה עשה במצב רוחי היה מדהים. אבן, סלע יותר נכון, ירד לפתע מלבי שהסכים להיפרד מרגשות אשמה שהפכו להרגל. מאז אני מוסיפה את הביטוי דרך קבע. גם עם האנשים אותם אני מנחה, זכיתי להיות עדה לרגעים מרגשים של שחרור והקלה גדולים, כשהיכולת לסלוח שחררה לפתע משא בן 45 שנה, ואפשרה לראות את הדברים שקרו מפרספקטיבה אחרת, הפרספקטיבה של הצד השני, או של הילדה שהיתה שם אז, והיום היא בת חמישים.

 

 אם אינכם מרגישים בנוח עדיין להשתמש בביטוי "סולח/ת לעצמי", כיוון שאתם מרגישים שאינכם נמצאים עדיין במקום בו אתם יכולים לסלוח, אתם מוזמנים להשתמש, כמו כמה מהאנשים איתם אני עובדת, בביטוי: "ואני רוצה להיות מסוגל/ת לסלוח לעצמי". לאחר מספר פעמים- בדקו שוב, ייתכן שעכשיו אתם כבר מסוגלים לומר זאת לעצמכם. עם הסליחה לעצמכם, היכולת לבקש סליחה מאחר או היכולת לסלוח לאדם אחר שפגע בכם- תגיע בקלות רבה יותר.

 

אז אם אתם מגיעים ליום הכיפורים עם משהו על הלב שהייתם רוצים לסלוח לעצמכם עליו- מדוע שלא תנסו את התיפוף הבא? אפשר להשתמש בזה כמעין תהליך ניקוי קטן ואישי, טקס פרטי של יום הכיפורים. באופן אישי, אני מאמינה שאלוהים נמצא בתוכנו, בכל אחד מתאי גופנו. לכן "אבינו מלכנו חננו רחמנו.." בשבילי, מתחיל "בבית", אצלי, בתאי גופי.  הרי אם אני לא אסלח לעצמי, כיצד יסלחו לי אחרים? אז אני מתחילה בכך שאני עוזרת קצת לאלוהים.

 

אם אינכם יודעים עדיין כיצד להשתמש בשיטת EFT- היכנסו לקישור הזה והירשמו לסרטון שילמד אתכם כיצד להשתמש בטכניקת השחרור הרגשי.

 

נקודת הקראטה:

·         "למרות שעשיתי בחיי כמה דברים, שאיני יכול/ה לסלוח עליהם, אני מקבל/ת (ואוהב/ת) את עצמי בכל מקרה."

·         "למרות שאני מרגיש/ה שאיני יכולה לשחרר את עצמי מכמה מהדברים שעשיתי, ואני ממשיכ/ה להלקות את עצמי על כך, אני מקבל/ת (ואוהב/ת) את עצמי בכל מקרה."

·         "אני מבינ/ה שמכל האנשים להם אני צריכה לסלוח בחיי, לעצמי אני צריכה לסלוח יותר מכל, ואני מקבל/ת (ואוהב/ת) את עצמי בכל מקרה, ואני מוכנ/ה להתחיל לפעול לקראת הסליחה לעצמי".

פנים הגבה: אני מרגיש/ה אשמה לגבי חלק מהדברים שעשיתי

צד העין: והאופן בו ייתכן ופגעתי באנשים שאני אוה/בת.

תחת העין: למרות שהפגיעה לא היתה מכוונת,

תחת האף: אינני יכול/ה להשתחרר מהאשמה על שגרמתי אותה.

סנטר: זה גורם לי להרגיש אדם לא נחמד במיוחד.

תחת עצם הבריח: ואולי אינני ראוי/ה לסליחה.

תחת הזרוע: הייתי יכול/ה לסלוח לכל אדם בחיי

קודקוד: אך נראה שאינני יכול/ה לסלוח לעצמי.

 

פנים הגבה: לסחוב כל הזמן את כל האשמה הזו

צד העין: זה גורם לי להמשיך להלקות את עצמי.

תחת העין: אבל אולי זה הזמן להתחיל לשחרר את האשמה.

תחת האף: ולהבין שאני ראוי/ה לסליחה.

סנטר: להתחיל לשחרר חלק מהאשמה, מעט בכל פעם,

תחת עצם הבריח: באופן שמרגיש בטוח ונוח לי.

תחת הזרוע: אני פותח/ת את לבי לרעיון

קודקוד: שאני צריכ/ה לסלוח לעצמי, כשם שהייתי סולח/ת לאחרים.

 

פנים הגבה: להמשיך לשחרר את האשמה ואת ההלקאה העצמית

צד העין: להבין שרק ניסיתי לעשות את הטוב ביותר שיכולתי.

תחת העין: לשחרר את ההרגשה שאינני יכול/ה לסלוח לעצמי.

תחת האף: וגם אם עשיתי משהו במזיד, זה היה הכי טוב שהצלחתי באותו רגע של ייאוש או כאב.

סנטר: לא בכל הדברים שעשיתי אני גאה

תחת עצם הבריח: אך אין זה אומר שאינני יכול/ה לסלוח לעצמי.

תחת הזרוע: כשאני ממשיכ/ה לשחרר את רגשות האשם.

קודקוד: אני בוחר/ת להביא אל חיי את התחושה של סליחה

 

פנים הגבה: אני מאפשר/ת לעצמי לחוש חמלה כלפי האדם שאני

 צד העין: אני משחרר/ת את הרגשות האלה כדי שאוכל לנוע הלאה בחיי,

תחת העין: ולשם כך אני מודה להם על שהיו כאן עד עתה.

תחת האף: הם בוודאי סייעו לי להימנע ממעשים נוספים שיכלו לפגוע באחרים,

סנטר: הם שומרים עלי שלא אפגע בעצמי

תחת עצם הבריח: אבל עכשיו אני יכול/ה לשחרר אותם

תחת הזרוע: כדי שאוכל להפוך את האנרגיה של כעס והלקאה עצמית

קודקוד: לאנרגיה של ריפוי ושל סליחה.

 

אתם מוזמנים לשתף מאמר זה עם חבריכם.

ואם עוד לא הספקתם להכין עצמכם לשנה החדשה, ואתם גרים בצפון הארץ- הנה דרך נפלאה להתחיל את השנה הטובה באנרגיה חדשה. 

 

גמר חתימה טובה!!

ס...סל...סליחה...סלחתי!  מתנה מלב אל לב
Share
 
 
 
  "גם אצלכם לא כל הימים מתחילים נפלא? קמים עייפים, לחוצים ובלתי מרוכזים? רוצים נורא להרגיש טוב עם עצמכם והחיים, אבל איכשהו זה לא מצליח?
הורידו את ספרון המתנה שהכנתי לכם, וקחו לעצמכם 5 דקות בלבד, ולא תאמינו כמה מהר ובקלות אתם יכולים להרגיש מרוכזים, רגועים ואנרגטיים יותר ליום שלפניכם. להורדה - מלאו את פרטיכם בטופס ההרשמה, ומייד תוכלו להוריד את הספרון שיעשה לכם את הבוקר."

מאמרים

© כל הזכויות שמורות מילכה ליאון | החופש לבחור | המרכז ללימודי שיטת EFT

Tivonet

a>