מאמרים

איך תעברו את האזעקות והרקטות ותישארו רגועים ואיתנים




בימים טרופים אלה, תושבי הדרום שוב חווים ימים קשים וטרופים.

שיגרת היום והלילה כוללת אזעקות 'צבע אדום', אזעקות עולות ויורדות, ריצות אל המקלטים והמרחבים המוגנים, ניסיון לקחת אוויר ולהירגע, וחוזר חלילה. המבוגרים והילדים קופצים למשמע כל צליל חד ויוצא דופן, מתכווצים פנימה עם כל רעש נפילה. 

הכאב והלחץ- בלתי נסבלים כבר!!

 באמצעי התקשורת שמחים להודיע לנו כאשר:

"לא היו נפגעים מלבד כמה נפגעי חרדה...".

וכולם נושמים לרווחה.

אכן, תודה לאל שלא היו נפגעים, אך אין זה מדוייק לומר "בנפש", או אפילו "בגוף".

והמילה - "בלבד"...  פגיעת חרדה אינה "מלבד".

פגיעת חרדה הינה פגיעה אמיתית, נוכחת וכואבת, אשר פוגעת הן בנפש והן בגוף. המערכה בדרום מספקת סיבות רבות לחרדה, אך לא רק היא - גם  תאונות דרכים,  מפגש עם גילויי אלימות ועוד יכולים לייצר תגובות חרדה. 

כל אימת שאנו נחשפים לארועים מסכני חיים - אנו חשים כאילו פגשנו את המוות. בעיתים כאלו, קורסים מנגנוני ההדחקה היומיומיים, המאפשרים לנו לצאת מהבית אל עיסוקינו תוך 'התעלמות' מהאפשרות שחו"ח נידרס/ניפגע/יירו עלינו. במקום זאת, עולה תגובה הפוכה: נדמה לנו כי המוות זמין ואורב לנו בכל פינה.

כאשר אנו מופגזים באופן נשנה וחוזר, צליל האזעקות קורע שוב ושוב את המרחב האישי שלנו, לו אנו מייחסים את היכולת להגן עלינו מפני העולם, ונדמה לנו כי  אין לנו סיכוי להימלט מאסון.  

חרדה היא מצב פסיכולוגי  ופיזיולוגי בו אנו חשים אי שקט, חוסר מנוחה, לעתים קשיי נשימה, דופק מואץ וקושי רב להתרכז - בשל מתח ודאגה  מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעים או בלתי מודעים.

הפחד הוא שאנו חשים חסרי אונים מול אותם איומים. המצב בו אנשים 'מחכים' לנפילה, המתח שלפני, תוך כדי, ולאחר הנפילה - הינם בלתי נסבלים ממש. כשזה חוזר על עצמו עשרות פעמים ביום-יומיים- ניתן לשער רק עד כמה משפיע הדבר על מערכת העצבים- גופנית ורגשית. תודה לאל ולמלאך רפא"ל- כיפת ברזל מיירטת רבים מהשיגורים, ובכל זאת, הרולטה של – תיירט/לא תיירט, גם היא מריטת עצבים, פשוטו כמשמעו.

גם מי שלא לקה בהלם או בהתקף חרדה נוכח רקטה שהתפוצצה בסמוך לו, נתון בוודאי בסטרס בימים אלה. קושי להירדם, שינה טרופה, יקיצה מוקדמת, חוסר סבלנות, עצבנות, כאבי ראש וסימפטומים רבים אחרים יכולים ללוות אותו. גם לאחר שנראה כי הכל נרגע, ונגיע להפסקת אש. הגוף והנפש של מי שחווה את מטחי הרקטות, או של מי שדאג ליקיריו ששם- עדיין זוכרים היטב את החרדה והמתח.

ההנחה של גישות הגופ-נפש היא שהגוף 'זוכר' את החוויות שהוא עובר, וכאשר הוא חווה טראומות (גדולות וקטנות), נוצרים במערך המורכב והרגיש הזה מחסומים אנרגטיים, המפריעים לו לתפקד. חוויה של חרדה מנפילת טילים נשמרת בגוף, ואם אינה משתחררת או נפרקת באופן כלשהו, היא מצטברת ומפריעה את שלוות הנפש והתפקוד של האדם. 

לכן, לכולנו אני מקדישה את פרוטוקול השחרור הרגשי הבא, המשתמש בשיטת EFT כדי לשחרר את המתח והלחץ מהגוף ומנפשו. אני משתמשת בה בכל יום לדברים גדולים וקטנים, ובוודאי בעיתות חירום. כאשר אני בסביבת אזעקות, אני מקפידה להשתמש בה, גם אם בקצרה, לאחר כל אזעקה.

מי שמכיר את השיטה- מוזמן לגשת ישירות לתיפוף.

מי מכם שלא מכיר את השיטה- מוזמן לצפות בסרטון שלי המדגים את השיטה. על מנת להגיע אליו- מלאו את טופס ההרשמה שתחת סרטון הפרומו בדף הבית. 

אם ברצונכם לזכור את נקודות התיפוף אתם מוזמנים לפתוח את תרשים נקודות התיפוף ואחר כך- השתמשו בפרוטוקול הבא:

1.      נסו להגדיר את הבעיה שלכם- מתח כללי/חרדה/כאבי ראש/קושי לישון/כאבים פיזיים/וכד'.

2.      נסו לדרג את רמת האינטנסיביות של הבעיה בין 0-10 (0=אין בעיה, 10= קשה לי מאד).

3.      תופפו עם הפרוטוקול הבא:

נקודת הקראטה:

 "למרות המתח/החרדה/הפחד שאני חש/ה עכשיו  – אני מקבל/ת את עצמי ואת איך שאני מרגיש/ה ברגע זה"

"למרות המתח והחרדה שאני חווה בימים אלה של הפגזות - אני מקבל/ת את עצמי, את רגשותיי ואת התנהגותי כמו שהם בכל מקרה ".

"למרות המתח והחרדה שאני חווה, שמתבטאים ב__________ (הכניסו את מה שאתם מרגישים: לחץ/כאב ראש/פחד/עצבנות, ועוד), אני מקבל/ת ומכבד/ת את עצמי ואת רגשותיי כמו שהם בכל מקרה".

משפטי חזרה:

סיבוב ראשון - 

פנים הגבה: המתח והחרדה האלה

צד העין: המתח והחרדה האלה

תחת העין: קשה לי לישון בלילה/להירגע/להתרכז (בחרו את המתאים לכם)

תחת האף: המתח והחרדה האלה, ותחושת חוסר האונים.

שקע הסנטר: המתח הזה שבין שיגור לשיגור

תחת עצם הבריח: המתח שאני חווה כשאני שומע/ת אזעקה

תחת הזרוע: אין לי כל שליטה על מה שקורה שם בחוץ      

סביב הקודקוד: אני במתח רק מהמחשבה על זה


סיבוב שני- ניתן לעבוד על הצד השני של הגוף או על אותו צד, אין זה משנה.

פנים הגבה: המתח והחרדה האלה עם כל אזעקה

צד העין: זה כל כך מתיש, אין לי רגע של מנוחה

תחת העין: אלה ימים קשים

תחת האף: אני מכיר/ה בזה שזה מתיש אותי, ואני מתפנה לטפל בעצמי

שקע הסנטר: המתח והחרדה האלה

תחת עצם הבריח: אני עובר/ת ימים קשים, והצלחתי, ועכשיו אני בוחר/ת לשחרר את המתח והדאגה שמצטברים.

תחת הזרוע: המתח והחרדה האלה

סביב הקודקוד: אני בוחר/ת לעבור אותם ברוגע ונינוחות.


סיבוב שלישי - 

פנים הגבה: אלה ימים קשים

צד העין: בחוץ העולם משתולל, ואין לי שליטה על זה

תחת העין: אין לי שליטה על מה שקורה בחוץ, לא אני קובע/ת את השיגורים

תחת האף: אז אני בוחר/ת לקחת פיקוד על מה שאני מרגיש/ה

שקע הסנטר: ועדיף שאעבור את הימים האלה במינימום נזק נפשי

תחת הזרוע: אם אני צריכ/ה לרוץ למרחב המוגן, אני ארוץ בכל מקרה

תחת עצם הבריח: אבל זה לא יעזור לאף אחד וגם לא לעצמי, אם אעשה זאת בתחושת חרדה

סביב הקודקוד: אז עדיף שאני אעשה זאת באופן הרגוע ביותר שאני יכול/ה

 

סיבוב רביעי - עובר בין 'חיובי' ו'שלילי' -

פנים הגבה: אז אני בוחר/ת להיות רגוע/ה בכל מקרה

צד העין: אני בוחר/ת לטפל בעצמי- למעני, ולמען מי שתלוי בי וזקוק לי

תחת העין: אבל איך אני יכול/ה להיות רגוע/ה כשכל רגע יש אזעקה?

תחת האף: על מי אני עובד/ת כשאני אומרת שאהיה רגוע/ה במצב הזה?

שקע הסנטר: כיוון שאני ממילא לא יכול/ה לשנות את הסיטואציה החיצונית- אני בוחר/ת לשנות את הפנימית

תחת עצם הבריח: רק אני אחראי/ת על איך שאני מרגיש/ה

תחת הזרוע: ואני בוחר/ת להיות רגוע/ה גם כשבחוץ סוער

סביב הקודקוד: זה מרגיש הרבה יותר טוב לדעת שאני יכול/ה לקחת אחראיות על ההרגשה הפנימית שלי.


קחו אוויר, ושחררו אותו לאט, ושוב, ושוב. שתו מים, ובדקו את הסקאלה שלכם.


אם דרגת האינטנסיביות ירדה מעט, אך לא עד הסוף- נפלא!!

חזרו על התהליך, כשבמשפט הפתיחה אתם אומרים: "למרות המתח והחרדה שנשארו לי...." ובמשפט החזרה אתם אומרים "המתח והחרדה שנשארו לי".


אם דרגת המתח לא ירדה – חזרו על התהליך שוב.


אם דרגת המתח עלתה- אל תיבהלו!! זה סימן טוב, כי זה אומר שיש תזוזה, ותזוזה של האנרגיה זה מה שאנחנו מחפשים. פשוט חזרו על התהליך עוד פעמיים שלוש, ותראו שהירידה וההקלה יגיעו.


בהצלחה ואשמח לסייע ולייעץ, או לשמוע את סיפורי ההתנסות שלכם.

לבי עם כל מי שחווה את הימים האלה בגופו, אני מחזיקה לכם אצבעות ומקווה לימים טובים יותר לכולנו. 


וכיצד תעזרו לילדים?

אפשר לעשות עבודה נפלאה עם ילדים בשימוש בטכניקה זו, כשאתם מתאימים את המילים לילד ואומרים משפטים כגון: "אפילו שאני מרגיש/ה.... אני ילד מדהים וסבבה" או כל דבר שמתאים לילד/ה שלכם. להורים שביניכם- אנא תופפו גם עם ילדיכם, ונסו לשחרר את המתח מגופם כמה שאפשר. למי שרוצה לדעת כיצד לטפל בילדים, היכנסו לקישור איך להרגיע את הילדים בזמן אזעקות צבע אדום? 

בתמונה- אני וחברי, שישנו 3 שנים במקלטים בגבול הירדני בתקופת מלחמת ההתשה. 

כמי שגדלה במקלטים במשך 3 שנים- אני יודעת שקל יותר להוציא את הילדים מהמקלטים, מאשר את המקלטים מהילדים.  אנא עזרו לילדיכם. 

 

ואם אתם מחפשים ללמוד את השיטה ותרגילים נוספים לאיזון ורוגע

באופן מסודר יותר- היכנסו לקישור הזה.

 

בתפילה לימים טובים

 

מילכה

 

איך תעברו את האזעקות והרקטות ותישארו רגועים ואיתנים
Share
 
 
 
  "גם אצלכם לא כל הימים מתחילים נפלא? קמים עייפים, לחוצים ובלתי מרוכזים? רוצים נורא להרגיש טוב עם עצמכם והחיים, אבל איכשהו זה לא מצליח?
הורידו את ספרון המתנה שהכנתי לכם, וקחו לעצמכם 5 דקות בלבד, ולא תאמינו כמה מהר ובקלות אתם יכולים להרגיש מרוכזים, רגועים ואנרגטיים יותר ליום שלפניכם. להורדה - מלאו את פרטיכם בטופס ההרשמה, ומייד תוכלו להוריד את הספרון שיעשה לכם את הבוקר."

מאמרים

© כל הזכויות שמורות מילכה ליאון | החופש לבחור | המרכז ללימודי שיטת EFT

Tivonet

a>