מאמרים

לחוצים? עצבניים? מדוע הסטרס הינו בעיה בחייכם?


קמים בבוקר עייפים, רצים מדבר לדבר ועדיין לא מספיקים?
מרגישים בסוף היום כאילו העבירו אתכם במסחטה של מכונת הכביסה?
מתרגזים בקלות, כועסים בפקקים וצועקים על הילדים?
אם התשובה חיובית- אתם בלחץ!!!
הסטרס הפך למושג שבלתי ניתן לתאר בלעדיו את  החיים בעידן המודרני. אבל מהו הסטרס, מהו המקור ללחץ ולתחושות שהוא גורם לנו, וכיצד הוא משפיע על חיינו מהרמה היומיומית ביותר, ועד לבריאותנו ועתידנו. הבנה זו היא בסיס חשוב להבנה של שיטת EFT.
סטרס, בעברית – דחק ולחץ- הינו האויב מספר אחת של האדם המודרני. הוא נחשב לגורם המחלות הראשון במעלה. בכל יום מתפרסמים נתונים חדשים ומתרבות העדויות על הקשר שבין סטרס ומחלות כגון מחלות לב, סכרת, לחץ דם גבוה וסרטן. הסטרס פוגע ביכולת שלנו לתפקד באופן בהיר, מאורגן וממוקד- הן בעבודה והן בחיי המשפחה. הסטרס פוגע ביכולת שלנו לבצע החלטות, לשקול דברים, להיות יצירתיים ולמצוא פתרונות לבעיות שצצות ועולות במהלך החיים. הוא משפיע עלינו בהיבטים הכלכליים, חברתיים, משפחתיים, בריאותיים ורגשיים. כשהוא לא מטופל, יכול הסטרס להשפיע באופן מהותי ולעתים בלתי הפיך על חיינו וחיי משפחתנו.
סטרס הינו מונח מתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה המציין תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון שלנו כתוצאה מגירוי חיצוני. גירוי זה יכול להיות מוחשי ופיזי או גירוי פסיכולוגי. רבים מהחוקרים בתחום זה מסכימים כי הסטרס הינו התגובה של הגוף לשינוי בסביבתנו, הדורש מאיתנו תגובה או התאמה פיזית, מנטאלית או רגשית. לרוב מאופיין הסטרס על ידי מתח פיזי ומנטאלי. דוגמא טובה לתגובת סטרס הינה תגובתכם לפקק תנועה בו נתקלתם הבוקר, אתמול, או אפילו ברגע זה. פתאום מתחוור לכם כי לא תוכלו להגיע בזמן לעבודה, לפגישה עם לקוח או לקחת את הילד מהגן. תכננתם את סדר יומכם, ופתאום- יש צורך לשנות. ייתכן כי חשתם את לחץ הדם עולה, המחשבה הופכת להיות ממוקדת בדבר אחד בלבד: למצוא חתיכת כביש פתוח, בו תוכלו להתקדם. מול עיניכם אתם רואים את היעד אליו אתם מנסים להגיע, ואתם ממוקדים בדבר אחד: להגיע, ובזמן. הידיים שלכם החלו להזיע, הדופק עולה, קללה חרישית נפלטת מפיכם, ואם תרצו או לא- אתם במצב של סטרס. וכמה 'הזדמנויות' כאלה יש לנו במהלך יום אחד בעולם המודרני.

אולם, הסטרס אינו רק מזיק. מקורו של הסטרס הינו במנגנון עתיק של הגוף, אשר אחראי, כנראה, לעובדה שאנחנו, בני האדם, עדיין כאן. בעידן הקדמון היה צריך האדם להתמודד עם מתח וסכנת קיום יומיומית. הוא צד, והיה צריך להתמודד עם חיות טורפות, תנאי אקלים קשים וסכנות קיום אמיתיות. הוא נזקק לתגובות גופניות מהירות ואינסטינקטיביות אשר יכלו להציל אותו בשעת צרה. לשם כך הוא נזקק למערכת אזעקה, המעוררת את הגוף לפעולה מהירה, בה מוקדשים, יחסית, מעט זמן ואנרגיה לחשיבה ושקילה של המתרחש. מערכת אזעקה זו, מפעילה תגובות אינסטינקטיביות הידועות גם בשם- Fight-Flight-Freeze או בעברית- הילחם-ברח-קפא.
תגובה זו נוצרה על מנת לאפשר לו, או לנו,  לברוח, להילחם או לקפוא על מקומנו כדי שלא יבחינו בנו. התגובה היא אינסטינקטיבית, קורית בתוך שברירי שנייה, ועם מעט מעורבות של החלק החושב שבמוח. תפקידה הוא להניע אותנו לפעולה, מבלי שניקח את הזמן לחשב האם הדוב המתקרב אלינו רעב או לא. בזמן זה מופרשים בגוף הורמוני Stress שתפקידם לעורר את מערכת העצבים הסימפתטית- המעלה את לחץ הדם ואת עוררות הגוף. הנשימה מואצת- כך שהגוף מקבל יותר חמצן, זרימת הדם מוגברת לפריפריה - יותר לשרירי הידיים והרגליים- ופחות  לאיברים הפנימיים. רמת הגלוקוז בדם עולה- כך שיש לנו יותר אנרגיה זמינה. מערכת אזעקה זו חשובה ביותר, כאשר אנחנו באמת במצב הדורש תגובה שכזו, לדוגמא- כשמכונית מהירה מגיחה מעבר לפינה כשאנו חוצים את הכביש. הבעיה היא, שהמערכת אינה יודעת להבדיל בין סכנה אמיתית, כבדוגמא בכביש, ובין סכנה מדומה. לכן, למשל, אני עשויה להיכנס למצב סטרס כאשר אני עומדת להציג את עבודתי בפני עמיתי למקצוע והמנהלים שלי, או כאשר נדמה לי שהגננת של הבן שלי לא אוהבת אותו מספיק. אני עשויה לחוות את אותן חוויות סטרס בדיוק, אלא שהן אינן 'נפרקות' על ידי פעולה אמיתית, כגון: ניתור אחורנית מהמכונית המתקרבת, אלא נשארות תקועות בגוף. במצב של התקף חרדה, למשל, התחושה של הגוף היא כשל סכנת מוות, למרות שברוב המקרים אין סכנה אמיתית שכזו בסביבה באותו הרגע. .

הסטרס פוגע בכל מערכות הגוף- ויכול לבוא לידי ביטוי בסימפטומים רבים: בעיות עיכול , נשימה, אלרגיות, עייפות, חוסר ריכוז, כאבי ראש, נדודי שינה, דיכאון  וחרדות.  מחיר כבד אנו משלמים על הזרמת מחזור הדם יותר אל הפריפריה ופחות לאונות הקדמיות של המוח או לאיברי הגוף הפנימיים. לאורך זמן מחליש הסטרס את המערכת החיסונית, פוגע בזיכרון ובתהליכי קבלת החלטות.
חשוב לזכור, עם זאת, כי אנחנו אנשים שונים זה מזה. לכן, מה שמלחיץ אדם אחד יכול להיראות לאחר כדבר טריוויאלי לחלוטין. תגובותינו למצבים הקורים בחיינו יכולות להיות שונות מאד, כיוון שתגובותינו מבוססות על הפרשנות שאנו נותנים למצבים ואירועים, וזה מחזיר אותנו לדפוסי הבית, המשפחה והתרבות בה גדלנו. לכן, מה שמלחיץ אדם אחד, יכול להיראות משונה ביותר לאחר. זהו המקור לביטוי הידוע: "מה אתה נלחץ מזה? זה בסך הכל...". חשוב להכיר ולכבד את השוני בפרשנות ובתגובות.
כיצד אדע אם אני בלחץ?
ידיעה זו מבוססת, ראשית, על היכולת שלי לזהות את הדברים המניעים אותי והדברים המלחיצים אותי. שאלו את עצמכם, באיזה היבטים של חייכם מופיעות תגובות הלחץ שלכם? האם זה בהיבט הבריאותי, הרגשי, המחשבתי?
ההיבט הבריאותי:
כאשר אנו בסטרס, נוצר מתח בתאי הגוף. מתח בתאי השריר, למשל, יגרום ללחץ על חלקי גוף ואיברים ויכול לגרום לכאבי גב, צוואר וראש. תאים הנמצאים בלחץ אינם מקבלים אספקת חמצן טובה, והם מתקשים לנשום. הם נפגעים ואף נהרסים.
אצל חלק מהאנשים- תגובות הלחץ מופיעות בדמות מחושים ומחלות שונות: ההצטננות או הידבקות חוזרת בשפעת, כאבים גופניים שונים, נטייה לאלרגיות, למחלות עור ועוד סימפטומים אשר כיום ידוע כי הם קשורים לסטרס.
חלק מהאנשים עשויים לזהות זאת בדמות בעיות שינה- יקיצה תכופה, יקיצה מוקדמת מהרגיל או קושי להירדם.
חלק נוטים לאכילת-יתר, לעישון רב או לשתייה-מרובה, כתגובה למה שמרגיש כעודף לחץ. השימוש בחומרים אלה יכול לעמעם את תחושת הלחץ הגופנית או המנטאלית.
אנשים רבים מרגישים עייפים וסחוטים ללא קשר למספר השעות שישנו. התחושה היא כשל נסיעה על מנוע ריק יום אחר יום, ללא הפסקה, כשתמיד יש עוד ועוד לעשות, והזמן לעולם אינו מספיק.
כמובן שיש גורמים מחוץ לנו שאין לנו שליטה עליהם. יכול לקרות משהו בעבודה, מחלה או חו"ח מוות של אדם קרוב. ישנם דברים שעלינו להתמודד איתם, שאין לנו שליטה עליהם. על מה שיש לנו שליטה, זה על האופן בו אנו מתנהלים עם אותם ארועים, על האופן בו אנו מתנהלים בתוכנו ביחס לאירועים אלה. האם אנחנו מטפלים בעצמנו, מקדישים לעצמנו את תשומת הלב שאנו זקוקים לה?
ההיבט הרגשי
התגובות שנתתי היו תגובות גופניות לסטרס, אולם מקום אחר בחיינו בו מופיעות תגובות סטרס הוא החלק הרגשי. למשל, האם אתם נוטים לרגזנות, כשאתם בלחץ, מתפרצים בקלות על הילדים? יש אנשים הנוטים לדיכאון, רבים הופכים עצבניים ומתוסכלים, אפילו עד התנהגות חמומת מח. התנהגות חמומת מח כפי שלעתים אנו חווים בכביש, היא דוגמא יומיומית, לצערנו, ללחץ. לעתים קרובות אנו מוצאים עצמנו מקללים הרבה כשאנו בלחץ. השפה שלנו הופכת פתאום "צבעונית" יותר.
הסטרס מקשה עלינו 'להכיל' את הקורה סביבנו, לגייס כוח נפשי וסבלנות. כיוון שתחת לחץ הנשימה שלנו הופכת שטוחה יותר, אנו מתקשים לגלות 'אורך רוח'.
ההיבט החשיבתי
כאמור למעלה, כאשר אנו בסטרס, משחררת בלוטת האדרנל את האדרנלין והקורטיזול, הורמוני הסטרס. מעניין לדעת שהורמוני הסטרס הם היחידים העולים מהגוף אל המוח. מטרתם, בשעת חירום ואיום על חיינו, להפעיל את המנגנונים הפרימיטיביים שתפקידם להפעיל את תגובת ההלחם-ברח-קפא האינסטינקטיבית ולהגן עלינו מפני האיום על חיינו. מסיבה זו, 'משתקים' הורמוני הסטרס את מנגנוני החשיבה המפותחים ופוגעים בזיכרון, כדי שנפעל באופן אינסטינקטיבי ולא נשקול עכשיו את חומרת הסיכונים. כאשר אנו נמצאים במצב סטרס לאורך תקופה ארוכה, פוגעים ההורמונים בתפקוד התאים, במנגנוני חשיבה וזיכרון.
לכן, אם אנו בסטרס, נתקשה לחוב באופן בהיר ושקול. נתקשה לעשות החלטות רגועות ולבחור את מה שנכון לנו לאורך זמן.
אם נחשוב על זה לרגע, תגובות הסטרס שלנו לא ממש מסייעות לנו בחיינו, וניתן להגדירן כתופעה לא רצויה, אפילו שלילית. ואם כך, מדוע אנו חוזרים ומשתמשים בהן? הרי לו היה זה כביש מלא בורות ומהמורות, היינו מחפשים כביש אחר.  לא כן? ובכל זאת...
כאן עולות מספר סוגיות.
מדוע לא ארצה לשחרר את הלחץ מחיי?
הסטרס יכול להפוך לחלק מהזהות שלנו- מי נהיה בלי תגובות הסטרס שלנו? לאחר זמן, הן הופכות לחלק מאיתנו. אנו מכירים אותן, אנשים אחרים מכירים אותן, ונזהרים (או שלא...) ולעתים אנחנו אפילו אומרים משפטים כגון: "אני כזו. נלחצת מדברים. אין מה לעשות..."- משפט אשר כמובן חוזר ומטמיע בתודעה שלי את תופעות הסטרס ואף נותן לי מעין אליבי להמשיך בזה. לעתים קרובות נשמע אנשים אומרים: "אין מה לעשות. אני כזה, וגם אבא שלי היה כזה. זה תורשתי, כנראה". זו אותה התופעה, רק בהרחבה דורית. הקושי הוא, שאם הסטרס הוא חלק מהזהות שלי- האם ארצה להיפרד ממנו?
פרט מעניין הוא, שלעתים קרובות נדמה לנו שאנו משגשגים דווקא כשאנו בסטרס. אנו מרגישים 'חיים' יותר כשאנו בלחץ. אנו חשים נחוצים יותר, מועילים ומוערכים יותר, כשיש לנו כל כך הרבה דברים לעשות. לעתים נוצר הסטרס כיוון שאנו מתקשים לומר 'לא' לעבודה/מחויבויות מקצועיות/הזמנות חברתיות/ או מחויבויות משפחתיות. בקיצור- אנו מתקשים לזהות את מגבלותינו וצרכינו, ומתקשים להציב גבולות. התוצאה של זה, כמובן, היא שיש לנו יותר מדי אוכל על הצלחת, ואיננו יכולים לבלוע הכל.
סוגיות נוספות שעולות הן:
מה אני מרוויחה מכך שאני בסטרס?
האם יש עבורי חיסרון בהורדת רמת הסטרס בחיי?
האם אני באמת רוצה להוריד את רמת הסטרס בחיי?
לכן, שאלו את עצמכם: "כיצד משרת אותי הסטרס?" "מה הוא מאפשר לי להרגיש? ממה הוא מאפשר לי להימנע?" אנשים רבים מוצאים כי הסטרס מאפשר להם להימנע מעיסוק בהיבטים אחרים של חייהם- משפחה, בריאות, חיי חברה, השאלה "מי אני רוצה להיות כשאהיה גדולה?", "האם אני מגיעה למה שאני רוצה?" ועוד. הריצה הלחוצה בין פגישות, ישיבות, יעדים שצריך לעמוד בהם, או לחילופין- כביסה/בישול/להביא את הילדים/לקחת את הילדים - מאפשרת לנו להרדים את אותן שאלות מדגדגות או כואבות בחיינו.
ישנם רווחים, או פחדים אחרים העולים בקשר לשחרור מסטרס. הדימוי העצמי שיש לנו בעיני עצמנו, ובעיני אחרים. לדוגמא. אם אני נתפסת בעיני עצמי וסביבתי כאדם לחוץ, המגיב בדרכים מסוימות- בכעס, למשל- על טעויות בעבודה, ובואו נניח שאני הבוסית. ייתכן שלהיות לחוצה זה מקום שנוח לי להיות בו, אולי אני חושבת שכך אני משיגה אוטוריטה ושליטה בעסק. הורדת הלחץ תגרום לשינוי בתפיסה העצמית שלי, ותגרור בוודאי תגובות מאחרים. שינוי כזה יכול להיתפס בעיני כמאיים מאד, גם אם תגובות הסטרס שלי פוגעות בבריאותי וביחסי עם אנשים על בסיס יומי.
השינוי- למשל השחרור מסטרס- הוא דבר שאנו רוצים בו, אך לעתים קרובות ברמה בלתי- מודעת, מפחדים ממנו. התת-מודע הינו המקום בו  'מאוחסנים' רגשות, מחשבות וזיכרונות רבים שלא עובדו, או הודחקו, ואינם נמצאים בתודעה שלנו. בו נמצאים חזק מאד גם ההרגלים הגופניים-רגשיים-מחשבתיים שלנו. התת-מודע אינו אוהב שינויים. גם כאשר פוגעים בנו ההרגלים, מעדיף התת-מודע לשמור על הקיים, בבחינת- "עדיף השד שאני כבר מכירה". לכן, פעמים רבות, אנו פועלים להורדת סטרס, לדוגמא- מתחילים בפעילות גופנית ונרשמים למכון כושר, עושים מדיטציה, הולכים לריקודי עם, אך לבסוף אנו מחבלים בהחלטותינו ומעשינו- כיוון שאנו זקוקים לסטרס באופן זה או אחר, והתת-מודע שלנו מפחד לשנות. במקרים אלה, עלינו להתמודד לא רק עם עצם תופעות הסטרס, אלא גם עם הסיבות שמפריעות לנו להיפטר ממנו.
כל אלה הם סוגיות לעבודה בשיטת EFT, אשר יכולה לסייע לנו להפחית את התלות שלנו בסיבות ובצרכים הנמצאים מאחורי תופעות הסטרס, וכך לשנות את הרגלינו באופן ארוך טווח ועמוק יותר.
כיצד לשחרר סטרס מחייכם?
ישנן טכניקות רבות ושונות לשחרור סטרס, חלק גדול, אגב, שייך למה שקרוי- שיטות משלימות או אלטרנטיבות. בין הדרכים השונות ניתן לציין טכניקות מדיטציה, דמיון מודרך, טיפולים אלטרנטיביים כגון דיקור סיני, אוסטיאופתיה ועוד. פעילות גופנית נחשבת למסייעת בהורדת סטרס, לעשות משהו שאתם אוהבים, לשמוע מוסיקה, לבלות עם אנשים אהובים.
וניתן להשתמש גם בשיטות לעזרה עצמית, כמו EFT, למשל. 

ואם עזרה עצמית- עשו לכם מתנה, למדו בעצמכם את עקרונות שיטת EFT

לשחרור לחץ וסטרס באמצעות דיסק השמע לשחרור מלחץ וסטרס בשיטת EFT.

למידע והרשמה לסדנה שתלמד אתכם כיצד לשחרר את הסטרס- לחצו כאן

 

לחוצים? עצבניים?  מדוע הסטרס הינו בעיה בחייכם?
Share
 
 
 
  "גם אצלכם לא כל הימים מתחילים נפלא? קמים עייפים, לחוצים ובלתי מרוכזים? רוצים נורא להרגיש טוב עם עצמכם והחיים, אבל איכשהו זה לא מצליח?
הורידו את ספרון המתנה שהכנתי לכם, וקחו לעצמכם 5 דקות בלבד, ולא תאמינו כמה מהר ובקלות אתם יכולים להרגיש מרוכזים, רגועים ואנרגטיים יותר ליום שלפניכם. להורדה - מלאו את פרטיכם בטופס ההרשמה, ומייד תוכלו להוריד את הספרון שיעשה לכם את הבוקר."

מאמרים

© כל הזכויות שמורות מילכה ליאון | החופש לבחור | המרכז ללימודי שיטת EFT

Tivonet

a>